החופש שבמחויבות העצמית

הקצר ביותר של גוף בשְׂדֵה כְּבידָה בין שתי נקודות ) ; וכבר אחרי שבוע הצליח לייבניץ לספק משוואה דיפרנציאלית עבור העקומה שהתגלתה כפתרון . לייבניץ הסתער במלוא החשק אל כל ויכוח מתמטי . ודווקא זה נהפך בהדרגה לבעיה . עד מהרה הוא כבר בקושי הצליח לעמוד בקצב : מצד אחד הוא בחן כל הזמן את יישום התחשיבים שלו בתחומים חדשים, ומצד שני הוא לא רצה לפגר אחרי מתמטיקאים צעירים ושופעי רעיונות, שמספרם רק הלך וגדל . עמיתים שאפתנים כמו יאקוֹבּ ויוהאן בֶּרְנוּלי או גיוֹם פרנסואה אנטוּאן דֶה ל'אוֹפִּיטָל ( de l'HÔpital ) המשיכו לפתח במהירות עצומה את האנליזה החדשה שייסד לייבניץ, ונהפכו יותר ויותר למתחרים שלו בתחומו ‑ הוא . על כך יש להוסיף שלייבניץ, עם הרעיונות שלו על scientia infiniti ( מדע האינסוף ) או analysis situs ( "ניתוח המיקום", ממבשרי הטוֹפּוֹלוֹגיה ) , ביקש להגיע להישגים פורצי ‑ דרך חדשים גם בתחומים אחרים של המתמטיקה . אבל בינתיים הוא הבחין שהוא מותח את החבל יותר מדי . ה ‑ mathesis universalis ( "מערכת ידע אוניברסלית" ) , שנועד להיות חובק ‑ כל, יתמקד מעתה, כך כתב אל אוגוסטינוס וָגֶטיוּס ב ‑ 15 ביוני, בע...  To the book