שבוי בקסמה של החצר

למשימה זו בידי הברון פרנץ ארנסט פון פְּלאטן, יושב ‑ ראש מועצת הסתרים, מרשל עליון של החצר וראש הממשלה, שבעצמו עשה זאת בשליחות הנסיך ‑ הבוחר של הנוֹבר . למרות העפלתו מיועץ חצר ליועץ סתרים משפטי, התפקיד של לייבניץ בחצר עדיין היה ברמת בכירוּת בינונית . בקרב אנשי החצר הוא הרגיש לא פעם שלא מבינים אותו . מטריד אותו ‑ כך כתב עוד באותה שנה אל בֶּרְנֶט ‑ מטריד אותו שהוא לא גר בעיר גדולה כמו פריז או לונדון, שם היה ודאי זוכה לשפע הזדמנויות להחליף דעות עם מלומדים בעלי השקפות דומות לשלו . כאן בהנוֹבר, לעומת זאת, כמעט שאין לו בני ‑ שיח ראויים, מלבד הנסיכה ; מרגע שאדם מתחיל לדבר על ענייני מדע, רואים בו מישהו שאין לו נימוסי חצר . על כל פנים, אורח החיים בחצר בהחלט לא היה זָר ללייבניץ . להפך : הוא התבקש לשמש סַפָּק של רעיונות בכל הקשור לכללי הטקס הנסיכיים ‑ כל אימת שהיה צורך בנאומים לחתונות ולהלוויות או ברעיונות לעיצוב מדליות זיכרון, וכשנדרשו איזה מוטו או אימרת שפר לאחד ממיבני התיאטרון, או תוכנית תרבותית כללית לנשף מסכות . לייבניץ היה גם מומחה לדיפלומטיה חצרונית . רק שבועות ספורים קודם לכן הוא פירסם ספר ...  To the book