העולם כנוסחה

צהריים, משתיים עד ארבע היסטוריה וגיאוגרפיה, מארבע עד חמש תירגול שפה, מחמש עד שש שיעור גיטרה, משש עד שבע קריאה בספר מועיל או ביקור בקומדיה, משבע עד שמונה ארוחת ערב, משמונה עד עשר חזרה על מה שנלמד באותו יום וקריאה בספר מועיל . מזל שאנחנו לא צריכים להיצמד ללוח הזמנים שקבענו לאנשים אחרים . מוטב לשכוח את כל מה שמסביב ולצלול ‑ בלי זמנים קבועים מראש ‑ ללימוד בלי הפוגה . והיום הזה אינו שונה מימים אחרים : הנוצה הטסה על הדף מותירה אחריה עקומות, נוסחאות ושׂירטוטים גיאומטריים . לייבניץ עוסק, למשל, בשאלה האריתמטית האם ‑ ואם כן, באיזו צורה ‑ אפשר להחליף באופן מלא פעולות כפל ‑ בשברים בפעולות חילוק, ומגיע למסקנה שלא בכל המקרים ניתן לבצע את זה . אומרים שמתמטיקאים מבריקים הם צעירים . לייבניץ, כמעט בן שלושים, היה אפוא מן המאחרים לפרוח, באופן יחסי . אומנם כשהיה סטודנט בעיר יֶנָה הוא האזין בקיץ 1663 להרצאות מתמטיות מפי המתמטיקאי ‑ האסטרונום אֶרהַרד וַייגֶל ( Weigel ) , אבל רק בפריז הוא התוודע לסודות העמוקים של המתמטיקה הגבוהה . מי שפקח את עיניו לכך היה כּריסטיאן הֶאוּחֶנְס ( Huygens , הנקרא בעברית גם הוּיג...  To the book