חלומות הכרך

בבת ‑ אחת, אלא בכמה שלבים . אחרי שלב ראשון של שינה בת שלוש או ארבע שעות, היתה מגיעה על ‑ פי ‑ רוב הפסקה של עֵרוּת בת שעתיים או שלוש, לפני שחזרו לנחור שוב עד הבוקר . שלב הערוּת שימש לתפילה, לקריאה, לאהבהבים או לשיחה . רבים אפילו נהגו לצאת מחדר השינה שלהם כדי לבקר אצל השכנים . לייבניץ, לעומת זאת, החמיץ את כל הפעילויות האלה לטובת השינה, והעדיף להתענג על המנוחה ועל החלומות . מה בדיוק הוא חלם באותו לילה של 29 באוקטובר 1675 ‑ את זה אנחנו לא יודעים . אבל החלומות מילאו תפקיד חשוב בתפיסת העולם שלו . הם שימשו לו ראָיה לכך שתפיסת הטבע של הקרטזיאנים עומדת גם כאן על כרעי תרנגולת . כי הנה, לא רק האדם העֵר ניחן בתודעה, אלא גם באדם הישֵן והחולם מתחוללות פעילויות תודעתיות לא ‑ מורגשות . במכתב אל חברו המתגורר בפריז, המלומד סימון פוּשֶה ( Foucher ) , לייבניץ דן בכך שהחלומות נראים לנו בשנתנו כמציאות, ומביא כדוגמה סיפור על חלום של ח'ליף בן ‑ המזרח . למען האמת, בשנת 1675 אין באירופה מקום טוב יותר לסיפורי ‑ חלום איסלאמיים כאלה מאשר בירת צרפת . באותה שנה, המזרחן פרנסואה פֶּטִיס דֶה לָה קְרוּאָה ( Pétis de La ...  To the book