בוריס שינדלר מבט עכשווי על אתגרי מדיניות עלייה, הגירה וקליטה של ישראל

את הסממנים הגלותיים, לעַברֵת את השם ולדבר עברית . ניתן לבקר את המדיניות, אך זו היתה מדיניות שהיתה ברורה לעולים ואשר היתה כרטיס הכניסה להשתלבות באתוס של המדינה . עם חלוף עידן כור ההיתוך לא נוצרה מדיניות חדשה לשילוב חברתי של עולים . התפיסה המקובלת בישראל כיום כי זוהי אינה בעיה . גם אם אותו אדם לא יתחבר לזהותה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, הרי ילדיו יגדלו בישראל ויתחנכו במערכת החינוך הישראלית, והם ישתלבו וייטמעו בחברה ובתרבות הישראלית . תפיסה זו אולי נכונה לשילובם של פרטים בודדים, אך היא אינה נכונה לגבי רבים אשר הזיקה שלהם ליהדות חלשה מאוד או לא קיימת, כגון : זכאי חוק השבות שעולים לישראל עם בני זוג לא יהודים, וכן אוכלוסיית פליטים הולכת וגדלה אשר מקבלת מעמד של תושבות קבע בישראל . במאמר זה אשתמש ביוצאי ברית המועצות כדוגמה לבעיית זהות פרטנית, אך יוצאי ברית המועצות אינם הסיפור . איחוד משפחות מתקיים גם בקרב ערביי ישראל, יוצאי אתיופיה, ואף בקרב אלה שקיבלו מעמד פליט בישראל ובעלי מעמד תושב קבוע . כמי שעלה בגיל מאוד צעיר מברית המועצות לשעבר וזכה שם בילדותו לכינויי גנאי כגון "ז'יד", אני כותב מאמר זה ...  To the book