רגב בן דוד חוק השבות הצדקתו, בחינת הסדריו והצעה להרחבתו ל"גיור סוציולוגי" בתפוצות

הם חוליה חשובה בהיסטוריה היהודית ובהגשמת המשימה שהוטלה 1 עלינו" . לימים, הדיונים בבג"ץ סביב חוק השבות, לפני ואחרי התיקון ב ‑ ,1970 היוו מוקד עיקרי לבירורי סוגיית "מיהו יהודי", ובכך הועצמה חשיבותו בשיח הציבורי ובעיצוב צביונה היהודי של המדינה ‑ בין שמסכימים עם פסיקות בג"ץ ובין שלא . במתן ההכרעה בבג"ץ שליט ( 1970 . 1 . 23 ) , שלא עסק בחוק השבות אך עסק במרשם האוכלוסין והוביל לתיקון של 1970 בחוק השבות ולהגדרת מיהו יהודי, פתח מ"מ הנשיא זילברג את פסק דינו במילים : "השאלה העומדת לדיון בפנינו עולה בערכה וחשיבותה על כל מה שנדון בבית ‑ משפט זה למן יום היותו לבית ‑ משפט ישראלי ועד היום הזה . על אף היותה, מן הבחינה הקונקרטית, שאלה אישית, פעוטה, מצומצמת, הרי הדיון בה ובמרכיביה האידיאולוגיים, יצריך חשבון ‑ נפש נוקב ויורד עד התהום, עם יישותנו כעם, מהותנו כלאום, ותפקידנו 2 המדיני ‑ ציוני בהחייאת הארץ הזאת" . חוק השבות הוא אחד הביטויים הבולטים להיותה של מדינת ישראל מדינת לאום במובנו האתנו ‑ תרבותי ‑ כלומר, ככזה המבוסס על 3 ניתןקבוצה המקיימת בתוכה קשרים אתניים ותרבותיים משמעותיים . למנות כמה תכליות מהותי...  To the book