|
במרחב הישראלי ‑ תוך הדגשת עקרונות שאינם בני פשרה מנקודת מבט הלכתית, ובד בבד יצמצם למינימום את הכפייה והגבלת החירות של אזרחי המדינה שאינם שומרי מצוות . הדברים שלהלן אינם מוצר מוגמר, אלא בגדר של קריאת כיוון ומצע לדיון . אני מבקש להגדיר את הדיון ב"יהדותה של המדינה" כמתייחס רק לאופן, שבו מתנהלים מוסדות המדינה הרשמיים, שקיום המדינה תלוי בהם, בכל הנוגע לדרישות ההלכה . שאלות הנוגעות לשמירת הלכה בחיי הפרט של אזרחי המדינה אינן חלק מהגדרת המדינה כיהודית . יהודים עוברי עבירות היו חלק מעם ישראל לאורך כל הדורות, אם מעט אם הרבה, ושאלת היחס כלפיהם נותרה שאלה של קרוביהם וקהילותיהם . 1 מאז שגלתה סנהדרין מלשכת הגזית 40 שנה קודם חורבן בית המקדש, הפסיקו ה"מדינה" והשלטון המרכזי לעסוק בשמירת המצוות של יחידים בעם ישראל, ודינם נותר מסור לשמים . לדעתי, ראוי ונכון כי גם כך יהיו הדברים במדינה היהודית המודרנית ‑ אל לה לעסוק בשמירת המצוות של אזרחיה ולהתערב בחקיקה בכל הקשור לחייהם הפרטיים בצנעה או בפרהסיה, אלא רק במקרים ובמצבים שבהם ההתנהלות של מוסדות המדינה הרשמיים מתנגשת עם דרישות ההלכה . ביתר פירוט ‑ מהותה של "מ...
To the book
|

|
|