|
לא לכל השאלות הללו יש תשובה, ודאי שלא בדיון הקצר שאציג בפרק זה, אבל אבקש רק להוסיף ולומר שלשאלה על התפתחות מערכות היחסים בין שתי הקהילות הללו - זו של עמק מוצא וזו של ירושלים - יש משמעות גדולה הרבה יותר מהבירור המקומי הזה, שכן משמעותה היא הבנה רחבה של תהליך התגבשותה של ממלכת יהודה מהגרעין של ממלכת ירושלים של תקופת הברונזה המאוחרת והמרחב שסביבה לממלכה הטריטוריאלית הנרחבת יחסית של המאה השמינית לפנה"ס, ששולטת בכל המרחב שבין בקעת באר שבע - ערד בדרום, השפלה ממערב וחבל בנימין מצפון . האם עמק מוצא והשבט שחי בו, ככל הנראה לאורך מאות שנים, היה חלק מהטריטוריה החקלאית של ממלכת ירושלים או שהיה זה שבט נפרד עם שליטים נפרדים ומערכת פולחנית נפרדת, ששולבה בתהליך הדרגתי בתוך המערכת היהודאית שהלכה והתפתחה מתוך המרכז שלה בירושלים ? ואם כן, איך התרחש התהליך הזה וכמה הוא היה הדרגתי ? ממתי אפשר להתייחס אל המקדש ואל השבט במוצא כחלק מיהודה ? הסיפור שלא סופר על המקדש במוצא הוא פרק מיוחד בסדרת הפרקים שבספר זה, שכן, כפי שהוצג פעמים רבות, חלק מהאידיאולוגיה הבסיסית של ההיסטוריוגרף המקראי היתה להתנגד ללגיטימיות של מק...
To the book
|

|
|