פרק ב: הסיפור שלא סופר על השתעבדותה של יהודה לאשור בימי המלך אחז

שבו עדיין לא התבססה הנוכחות האשורית ביהודה, ולאחר שנים ארוכות של מגע עם האימפריה המצרית ונוכחותה הקרובה . על הקמתם של מרכזי המנהל ברמת רחל ובמורדות ארנונה, על משמעותה של ההתפתחות האדירה שחלה בתחומי המנהל והכלכלה בימי המלך אחז ועל ההתעלמות המוחלטת שהיתה מכל אלה בתיאורים המקראיים של תקופה זו, נדון בפרק הבא . הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה  287 סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" . מכיוון שתאריכו של המסע מבוסס על מקורות אשוריים לשנת 701 לפנה"ס, שלפי הגדרה זו היתה גם שנת מלכותו הארבע עשרה של חזקיהו, הרי שיש לתארך את עלייתו על כס המלוכה לשנת 715 והוא הוסיף למלוך עד לשנת 686 לפנה"ס . אם כך, יש לקבוע את שנת מותו של אחז, אביו של חזקיהו, לשנת 715 לפנה"ס . מקור זה נראה הגיוני יותר וגם אינו מבוסס על החישובים הסינכרוניסטיים המורכבים של ההיסטוריוגרפים המקראיים . ראשית מלכותו של אחז נגזרת מהתיאור של המפגש שלו עם תגלת פלאסר, שעליה יש עדות במל"ב ט"ז 9 ‑ 10 : "וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָקִירָה וְאֶת רְצִין ה...  To the book