|
|
בתווך ( פס' 23 ) שובצה תוספת מאוחרת שנועדה להסביר את הישועה של ישראל ברחמי האל . הערה זו נכתבה מתוך היכרות עם מציאות הגלות, והיא משקפת את הרעיונות ההיסטוריוגרפיים של ימי גלות בבל ושיבת ציון : "וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה" . מהכתובות האשוריות עולה שלאחר שנים ארוכות שבהן לא ערכה אשור מסעות אל מעבר לפרת, יצא אדד ‑ ניררי למסעו הראשון למערב כבר בשנת 805 לפנה"ס, ככל הנראה מיד לאחר מותו של חזאל . אל מול הצבא האשורי התלכדה בצפון סוריה ברית מלכים בהנהגת מלך ארפד, שבה היתה ארם דמשק חברה מרכזית וחשובה, לצד ממלכות נוספות . כאשר מלך כומוח סירב להצטרף לברית, התקיפו אותו חברות הברית הצפון ‑ סורית, אולם מהכתובת של אדד ‑ ניררי עולה שהוא יצא לעזרת הממלכה המותקפת ונחל במלחמה ניצחון מכריע . לאור הסכנה האשורית הגדולה והמיידית, ניסה בן הדד ללכד ברית דרומית גדולה, שתכלול את כל הממלכות בסוריה . ממלכת חמת סירבה לקחת חלק בברית, ובעקבות זאת יצא הצבא הארמי למלחמה כנגדה וצר על עי...
To the book |
|
|