פרק ז: מה שסופר ומה שלא סופר על המרד של יהוא, על חיסולו של בית עמרי ועל עלייתה של השושלת הנמשית למלוכה בישראל

קדומים, ששולבו בתיאור לאחר כמאתיים שנה וממרחק זמן רב . קיומם של מקורות חיצוניים לאירועים של שנים אלה, שכוללים כתובת אשורית ( של המלך שלמנאסר השלישי, שמלך בשנים 858 ‑ 824 לפנה"ס ) ואסטלה ארמית, ככל הנראה של חזאל, מלך ארם דמשק, ושנמצאה בתל דן, מאפשר לנו לא רק לשחזר את מהלך האירועים בצורה שונה ומשוחררת מהתיאור המקראי, אלא גם לחזור לתיאור המקראי ולבדוק אותו עם סדרה של שאלות חדשות ושונות, שלא היינו יכולים לשאול קודם לכן . זוהי דוגמה אחרת ושונה לסיפור שלא סופר, מכיוון שלמחברים המקראיים היו מקורות מידע בעייתיים מבחינת המהימנות ההיסטורית שלהם, שהגיעו אליהם אחרי תקופה ארוכה של מסירה בעל פה ואחרי שהועלו על הכתב ממרחק רב של זמן והוכפפו לצרכים ספרותיים ורעיוניים חדשים ושונים . במוקד הדיון בפרשת מרד יהוא נמצא סיפור נבואי ארוך ( מל"ב ט' 1 ‑ י' 28 ) , שמורכב מלפחות שני סיפורים נבואיים שונים וחופפים בחלקם, ואשר מתאר את עלייתו למלוכה של יהוא, שר הצבא, ואת הכחדת בית עמרי ופולחן הבעל בישראל . סיפור מרד יהוא, כפי שהוא מוצג בספר מלכים, סוגר את מעגל הנבואה והתגשמותה, בדיוק בהתאם לנבואות הפורענות שנמסרו לבית...  To the book