|
וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְאֵהוּד מֵת . וַיִּמְכְּרֵם ה' בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם . וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ‑ ה' כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה . הסיום ( פס' 23 ‑ 24 ) מתאר את חלקו של האל בהכנעת האויב, ואת הישועה שהוא הביא לעמו : וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל . וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן . כל המידע שיש בפסוקי המסגרת הללו - שהם חלק מהעריכה המשנה ‑ תורתית של הסיפור הקדום, שהגיע כחלק מ"ספר המושיעים" - לקוח מהסיפור עצמו, ואין בהם כל מידע חדש . ברור שהעורכים היהודאים לקחו את המידע שהם קראו בסיפור עצמו, ושילבו אותו בתבנית הקבועה של נוסחאות הפתיחה והסיום . המידע בפסוק ,2 על יבין שהיה מלך חצור וששר צבאו היה סיסרא שישב בחרושת הגויים והיו לו...
To the book
|

|
|