|
|
אוכלוסייה גדולה ממנה גלתה, ושטחה חולק לפחוות קטנות שהתקיימו בה תחת שלטון של פקידים אשורים . במאת השנים שמאז חורבנה של ממלכת ישראל הלך והתעמעם זיכרון גדולתה, ושאלה גדולה היא מה ידעו ההיסטוריוגרפים הירושלמים על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, האוכלוסייה, התרבות והדת של אותה ממלכת ישראל הגדולה בתקופה שבה התפתחה ביהודה האידיאולוגיה המשנה ‑ תורתית, שבה יהודה נמצאת במרכז והשאיפה היא לכונן ממלכה גדולה בדגם של אותה ממלכה מאוחדת, שגם הוא נוצר באותה עת על ידי אותם היסטוריוגרפים ירושלמים . מאה שנה לאחר חורבנה של ממלכת ישראל כבר לא נותר מי שזכר את תולדותיה של אותה ממלכה מפוארת . אולם, כפי שכבר הגדרנו באופן כללי בפרקים הקודמים וכפי שנתאר באופן מפורט יותר בפרקים הבאים, מקורות שונים בכתב ובעל פה הגיעו אל הסופרים הירושלמים מממלכת ישראל בתהליכים שחלקם נסתרים מהעין . חלק ממקורות אלה קדום מאוד, משלבי הבראשית של ממלכת ישראל, והוא משקף תקופות עתיקות, עוד מלפני הקמתה של הממלכה . מקורות אלה הגיעו, בחלקם, בצורתם המקורית כסיפורים בעל פה או על גבי מגילות כתובות - כשירות עתיקות, כתפילות עתיקות שהיתה להן חשיבות רבה, כנבוא...
To the book |
|
|