פרק ג: הסיפור שלא סופר על מורשת גת (או: האם ביתו של מיכה המורשתי היה בעזקה?)

על המרחב של עמק האלה במהלך המאה השמינית לפנה"ס . זה היה שם שני, חדש וממקור יהודאי לעיר קיימת שהיה לה שם אחר, באזור שמעולם קודם לכן לא היה קשור לאזור ההר ומעולם לא היה חלק מממלכת יהודה . בתקופה זו גת כבר נעלמה מהעולם, עשרות שנים לאחר שחרבה בידי חזאל מלך ארם דמשק . קיומה היה זיכרון קיים ומקומה בהיסטוריה לא היה יכול להיות מוכחש, אבל כחלק מהבעלות החדשה של מלכי יהודה על האזור, ניתן למקום שם חדש, שהעלים את גת מאחיזתה הקודמת במרחב, ושביטא גם את מקומו ואת חשיבותו של המקום מבחינתה של יהודה כחלק מאחוזת מלך ונחלה חשובה, שלאחר שנקבע בה השלטון היהודאי, היה צריך לנצל את מלוא הפוטנציאל שבה לצורך רווחיה של הממלכה . אין זה המקום לדון בנטייה של המלכים הירושלמים ונציגיהם בכתיבת ההיסטוריה ובעיצובה לתת שמות חדשים למקומות, בהתאם לרצון ולאינטרס של הממלכה . חלק מהשמות הושלכו לאחור, בבחינת שמות קדומים למקומות מוכרים ששולבו בלבושם הקדום בהיסטוריה של הממלכה, כמו למשל קריית ארבע ( או קריית הארבע ) - היא חברון, או - יבוס, ציון, מצודת ציון, הר ציון, עיר דוד ושמות נוספים, שכולם הם השלכה מההווה אל העבר או לעתיד של יר...  To the book