פרק ב: הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ירושלים לפני כיבושה בימי דוד

זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לכך שלאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה של יהודה לא היתה הגדרה ברורה בדבר שייכותן של קבוצות שונות ליהודה ולישראל, והגדרה זו גם השתנתה רבות במרוצת הדורות . בפרק הבא יעמדו היבוסים יושבי ירושלים במרכז הסיפור, וננסה לשחזר את מקורן של המסורות על כיבושה של העיר על ידי דוד . הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה  95 שפעלו 300 שנה ויותר אחרי תקופה זו, לא היו מקורות כתובים, ובמידה רבה התיאורים על ירושלים של אותם ימים רחוקים התבססו על המציאות של ימיהם, יחד עם זיכרונות ומקורות בעל פה שעברו בין יושבי ירושלים מדור לדור . חפצים, מקומות ומבנים נושאי זיכרון הם מרכיבים קבועים בנופים דמוגרפיים, פוליטיים ודתיים משתנים, שהזיכרון נעוץ בעצם קיומם, והפרשנות, ההבנה והשימוש בזיכרון משתנים בהתאם לצרכים ולרצונות בכל דור ודור . כלומר - עצם קיומם של חפצים, מבנים ומקומות נושאי זיכרון במשך מאות שנים בירושלים שימר את הזיכרונות שנקשרו בהם והיה המקור לסיפורים שהתפתחו סביבם מימי קדם . אולם המשמעות של הסיפורים הללו, הפרשנות שלהם והשימוש בהם השתנו כל העת, ואפשר גם שסיפורים שונים ופרשנויות שונות...  To the book