הקדמה: הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ממלכת יהודה

והדתיות שלהם, למרכזיות של ירושלים בסיפור שלהם ולקו הבלתי מתפשר שהדגיש את האמונה בנצחיותם של בית דוד ושל בית המקדש . המחברים המקראיים ידעו הרבה על אירועים, על אנשים ועל תקופות שאותם הם הציגו בצורה שונה מהמציאות שהם, וגם קהל היעד שקרא את דבריהם, הכירו היטב, וידעו עליהם פרטים רבים . אבל הם בחרו לתאר אותם בצורה שונה, וזאת בכפוף לאינטרסים ולמטרות שהיו להם בתקופות השונות שבהן נכתבו הדברים ולקהלי היעד שעבורם הם חיברו את הדברים . מעניין לחשוב על אותם כותבים ועל אותם קוראים שידעו על אירועים, על אנשים ועל מקומות שאותם הם הכירו מחיי היום ‑ יום שלהם, ושפשוט הועלמו מההיסטוריה שנכתבה בימיהם, על ידם ועבורם . המסמך שהפך לחשוב ביותר בשלהי ימי הבית הראשון, שתיאר את ההיסטוריה והסביר את המציאות של החיים באותו פרק זמן - פשוט התעלם, השכיח ומחק מההיסטוריה חלקים גדולים שלא התאימו לאינטרסים של המחברים . לא מדובר רק במקדשים, בארמונות, באימפריות ששלטו בארץ, במלכים אדירים ששלטו לאורך שנים ארוכות, באירועים מסעירים שעמדו במוקד החיים, אלא גם במנהגים רווחים ומוכרים שהטקסטים התעלמו מהם לגמרי . לדעתי, ההתעלמות מכל אלה ...  To the book