פרק שני: הנכונות להיות בודדים

מ ‑ 17 מיליון בתקופה האמורה . טמפלטון, שנולד ב ‑ 1912 בעיירה קטנה בטנסי, החל את דרכו חסר כול והיה למיליארדר . רציתי לדעת איך הוא עשה את זה ומה אנחנו יכולים ללמוד מן האלכימיה שלו . הוא היה בן שמונים וחמש אז, אמן השקעות עולמי, ופחות או יותר ציפיתי שייראה כמין חכם זקן . תחת זאת, מצאתי את עצמי מכושף למראה הבלתי סביר של דמותו הצועדת בין הגלים בכובעו הקומי . אבל כפי שהייתי עתיד להבין לבסוף, אותה הצצה רגעית במשטר אימוני הכושר שלו סיפקה לי תובנה חשובה בנוגע לגדולתו . טמפלטון מצא דרך יעילה להתאמן בחינם בסביבה יפהפייה . לשאלה אם מישהו עשוי לחשוב שהוא נראה מוזר לא היתה שום רלוונטיות מבחינתו, והאדישות הזאת מילאה תפקיד חיוני בהצלחתו . מייקל ליפֶּר ( Lipper ) , נשיא חברת ההשקעות Lipper Advisory Services , ציין באוזנַי פעם שטמפלטון, וורן באפט וג'ורג' סורוס ( Soros ) חולקים תכונה אחת יקרה מפז : "הנכונות להיות בודדים, הנכונות לנקוט עמדה שאחרים אינם חושבים שהיא חכמה מדי . הם ניחנו במידה של שכנוע פנימי שאין לאנשים רבים . " המשפט הזה - הנכונות להיות בודדים - נצרב במוחי לשנים ארוכות . הוא מעביר ברהיטות את ...  To the book