פרק שלישי: כניסה לרגה הזה

π≤ התגובה או הרגש . אתם משחקים את הדמות . אתם מצדיקים את עצמכם, מאשימים, תוקפים, מגיבים . . . אלא שכל זה אינו אתם . זהו דפוס החשיבה המותנה, האגו במצב ההישרדות הרגיל שלו . ההזדהות עם המוח מגבירה את כוחו . ההתבוננות במוח מחלישה אותו . ההזדהות עם המוח יוצרת עוד זמן . ההתבוננות במוח פותחת את ממד הנצח . הכוח הנלקח מן המוח הופך לנוכחות . ברגע שמסוגלים לחוש נוכחות, קל יותר לבחור לצאת מממד הזמן ) כאשר הזמן אינו דרוש לכם למטרות מעשיות ( , ולנוע עמוק יותר לתוך הרגע הזה . דבר זה אינו פוגם ביכולתכם להשתמש בזמן, בעבר או בעתיד, כאשר אתם זקוקים לו למטרות מעשיות, והוא אינו פוגם ביכולת להשתמש במוח . למעשה, יכולת המוח משתפרת . השימוש במוח נעשה חד וממוקד יותר . מוקד תשומת הלב של האדם המואר הוא תמיד רגע ההווה, אבל הוא מודע גם לזמן באופן כללי . במילים אחרות, הוא ממשיך להשתמש בזמן השעון, אך הוא משוחרר מהזמן הפסיכולוגי . ˘Á¯Â¯ Ó‰ÊÓÔ ‰ÙÒÈÎÂÏÂ‚È למדו להשתמש ב"זמן שעון" בהיבטים המעשיים של חייכם – אבל לאחר שטיפלתם בעניינים המעשיים, חזרו מיד למודעות של הרגע הזה . כך תימנעו מצבירת "זמן פסיכולוגי", שהוא הזדהות עם ה...  To the book