להתחיל ממה שיש

88 מתוך מבול של טענות נגד הכאב, אלא רק מתוך תשומת לב וריכוז של עצמו בכאב . הוא ייתן לכאב פרופורציות גדולות ויהפוך אותו לדבר החשוב ביותר שקורה באותו הרגע, ויקדיש את כולו לעיסוק בכאב מתוך עמדה של תלמיד, מתוך סבלנות ומוכנות לאפשר למשהו חדש לקרות . במידה שאכן יצליח לעשות זאת, יקרה מיד שינוי בחוויה הגופנית שלו ובדרך כלל יופיע גם שינוי באיכות, בעוצמה, בצורה, בריכוז או בטמפרטורה של הכאב . ברגעים אלה יכול האדם ללמוד על ההתייחסות שלו לכאב . כאשר הוא מתרכז כך בכאב, הוא יכול להרגיש איך כל גופו מתכווץ ודוחף נגד הכאב . פעולה זו נעשית בדרך כלל מאחורי הקלעים של תשומת הלב שלנו . הפעם, כאשר האדם שוכב וכולו עסוק בכאב, הוא שם לב שהוא עושה את הפעולה בכל כולו ושיש בו מאמץ גדול במישורים שונים . לדוגמה, במישור הגופני הוא נועל את לסתותיו, אגרופיו קפוצים בכוח ( לא בכוח רב, אבל הוא מתאמץ ) , שרירים שונים בגופו מכווצים ופי הטבעת שלו מכווץ כאילו הוא מתאפק . ברגשותיו יש רתיעה ופחד מהכאב, מרמור וכעס על כך ששוב הופיע, ומחשבותיו מחפשות הבנה ופתרון בכל הנוגע לכאב ואומרות לו שלא ייתכן להמשיך כך . בכל רמה שהאדם ער אליה,...  To the book