שיתוק

57 את המשותק קל לזהות . הוא לא יכול לזוז, בקושי נושם, לא יכול לדבר . צורה גבוהה של שיתוק כרוכה גם באיבוד ההכרה, כדי לא להיות שם בכלל . אז, בחלוף המאורע, אם נשארים בחיים לא זוכרים אותו . שיתוק הוא לא מנגנון מכובד . בתרבות מסתכלים על המשתתקים כעל אנשים חלשים . הם לא נחשבים לגיבורים, אלא להפך, הם מופיעים ומתקבלים כפחדנים . להיהפך פתאום למשותק נתפס על ידי אחרים כאובדן של כבוד . שיתוק עשוי לבוא כתגובה לפוביה – פחד ספציפי מפני מצב ספציפי . האדם נתקע מול מה שמפחיד אותו ואינו מסוגל לזוז . ראיתי אדם שעבד על גג רעפים, ולפתע "גילה" שהוא נמצא בגובה רב ועלול ליפול . הוא מיד התאבן, כל השרירים בגופו התכווצו, והוא ננעל על הקורה שעליה ישב . הראייה שלו נעשתה מטושטשת, הנשימה שטחית ומהירה מאוד, דופק חזק פעם באוזניו, וניכר שחש כאילו הוא עומד להתעלף כל רגע . בעיקר, ניכר שלא הייתה לו שום יכולת לזוז . אפילו הידיעה שאם רק יזוז מטר אחורה שוב לא יהיה בסכנה, לא אפשרה לו לזוז ממקומו . מחיר השיתוק הוא הסכנה הגדולה הכרוכה בו . כשאנו מגיבים בשיתוק, האינסטינקטים הקשורים להישרדות נפגעים . אנו מאבדים את היכולת שלנו לנוע...  To the book