הסיוט

19 הן מתארות מצב של כלא, של חוסר בררה, שבו דברים כל הזמן מצטברים עוד ועוד . השאלה, "לא יהיה לזה סוף אף פעם ? " קיימת אצל אנשים רבים שפחד, כאב ואחרים הזיזו את נקודת ההתייחסות שלהם אל הגיהינום, והם חשים שכמות הסבל והסיוט רק גדלה כל הזמן . זו תחושת הצטברות – עוד לא נגמרה חוויה אחת של זוועה וכבר מתחילה אחרת, הדברים רק מצטברים זה על זה, ויש תחושה של החרפה גוברת והולכת . יש יותר כעס, זעם ומרירות, ויתור, שיתוק והתעלמות, יש רק יותר התרחקות מההווה והתעסקות בעבר שנצבר . ישנה תחושה של הליכה במעגלים, חזרה על אותם דברים שוב ושוב, ושוב ושוב . אני רואה שאני חוזר על אותו הדבר ולא מסוגל לעשות אחרת . אנשים נוטים לחזור על דברים שנחשבים מבחינתם לטעויות, "לחטוא" ובכל זאת לא להיות מסוגלים להפסיק . זוהי היסחפות למעגל קבוע, השולט ברמה מסוימת או בחיים שלמים . מעגלים כמו אלכוהוליזם, זלילה, שינה או אחרים, לאט לאט מוצצים את החיוּת מבני אדם, והם נעשים אפורים יותר ומתים יותר . ככל שמספר המעגלים החוזרים על עצמם בחיי בני אדם גדול יותר, כך נשאר פחות מקום ליופי . אובדן היופי יוצר במשך חייו של אדם רמת סבל שגדלה עם הזמן ...  To the book