מיתוס 'העולם כולו נגדנו'

פרק שמיני | אברהם שניאור | 129 לפי תמונה זו העולם הוא מקום קר ומנוכר, עוין ומתנכל ליהודים, והזירה הבין - לאומית מתאפיינת בראש ובראשונה בשנאתה ליהודים ולישראל, והיא מבקשת את רעתם ( ידגר, תשס"ד ) . המנטליות של העם החי במצור חלחלה לשיח הציבורי בגרסאות שונות, כגון 'עם לבדד ישכון' ו'לנצח נחיה על חרבנו' ( ישראלי, 2020 ) , והיא נטועה בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ובמשקעי העבר . תפיסה זו, שהייתה סובייקטיבית לחלוטין, נשענה על חששות קיומיים של ראשי היישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל לאחר הקמתה . תחושת הבידוד לא נבעה רק מהמצב הביטחוני באותה תקופה, אלא הייתה גם תולדה של פרשנות התנ"ך וההיסטוריה של עם ישראל כקורבן לפרעות, לפוגרומים ולשואה ( פודה, תשפ"ב ) . ואכן רבים רואים בציונות וביהודים הישראלים חברה שפיתחה 'מנטליות של מצור', לא משום שהיא אכן נצורה, אלא שבהשראת המאורעות הטרגיים שעברה כך היא תופסת את עצמה ( בר - טל, תשס"ז ) . זרטל טוענת שהחברה הישראלית בשנותיה הראשונות הייתה קהילת קורבן המקדשת את 'קורבניותה' ( victimhood ) ומנציחה אותה ( זרטל, תשס"ב ) . היו מי שתהו, אם זכר המוראות שעברו על הע...  To the book