"הוד הכנרת, יופי הטבע והמאמץ הספורטיבי במימיה"

114 | ״לא ספורט לשם ספורט" - גיבורי ספורט בתקופת היישוב | אודי כרמי היהודי הרחוק", אך גם ליצור גשר עם עברו הקרוב של המהגר כדי לרכך את קליטתו . מעין טקס מעבר בין המולדת הישנה למולדת החדשה . ברוח זו מופיע תיאור הצליחה ברשימה של וירץ בבחינת אירוע המטשטש את המעבר בין גרמניה מולדתה לבין ארץ ישראל, ארצה החדשה . ואכן, הכנרת עוררה אצל וירץ תגובה כפולה . מצד אחד כמיהה וגעגוע לנופי גרמניה, המדינה שממנה גורשו היא ואימה, ומצד שני, התפעמות מגילוי הנוף התנ"כי והתמסרות מלאה לחוויית ההתמזגות עימו . חוויה דו - ערכית זו אופיינית למהגרים רבים המתקשים לאמץ את התרבות חדשה ולכן משנים את תפיסתם לגבי ארץ מוצאם וארץ ההגירה . אחד הביטויים של תהליך הקליטה הממושך והמתסכל הוא יצירת אידיאליזציה Lijtmaer של התרבות הישנה ושל סממניה הסימבוליים לצורך פיצוי על אובדנה ( , 2001 ) . תיאורה של וירץ רווי הנוסטלגיה לנופי גרמניה, ובעיקר לאגמיה, משמש נקודת חיבור לגילוי הנוף התנ"כי של ארץ ישראל שהיא תיארה ברשימה : השחייה – ענף הספורט האהוב עלי ביותר, שחונכתי לאהבה אותו עוד מימי ילדותי הראשונים, על ידי סיפוריה הנלהבים של אמי . הי...  To the book