סיכום

92 | ״לא ספורט לשם ספורט" - גיבורי ספורט בתקופת היישוב | אודי כרמי שציינו את הישגיהם הכתימו את שמם בהזכירם לדראון עולם את השתתפותם במשחקים . כך למשל, הציג הלקסיקון מי ומה בספורט את אלפרד גוט לצד ציון הישגיו הספורטיביים : "השתתף במשחקים האולימפיים בגרמניה הנאצית ב - 1936 , על כך הוצא מ'הכח וינה'" ( זמרי ופז, 1959 ) . בפרק זה הצגתי את עמדתו הבלתי מתפשרת של היישוב ביחס להשתתפות במשחקים . הדיון החד - צדדי שיקף את התפיסה שרווחה בארץ ישראל, שעל פיה הספורטאים היהודים אינם נציגי מולדותיהם בלבד אלא גם נציגי העם היהודי . זאת ועוד, יוסף יקותיאלי טיפח את רעיון ארץ ישראל כמרכז העם היהודי, ואת מעמדה של מכבי כארגון הספורט היהודי הלאומי שיש לסור למרותו ( צמרת, תשס"ג ) . עמדתה של מכבי, כך סברו בתנועה, מחייבת כל ספורטאי יהודי, ובעיקר את החברים בה . עמדה קטגורית זו הייתה מעוגנת בתפיסה שזהותם של יהודים בגלות לקויה ופגומה, משום שהסביבה החברתית שבה הם חיים אינה מעניקה להם תחושת השתייכות מלאה ( שמעוני, 2000 ) . בשם עקרון 'שלילת הגולה' סברו מנהיגי הספורט בארץ ישראל כי בסמכותם לקבוע עמדות ערכיות באשר להתנהלות ...  To the book