דיון בנושא ההשתתפות במשחקים

פרק חמישי | יהודית דויטש | 89 הנרטיב שהתקבע בזיכרון הקיבוצי ובמחקר ההיסטורי הציב את יהודית דויטש ואת חברותיה כנקודת ההתייחסות בסוגיית ההשתתפות, ודחק מחוץ לשיח הלגיטימי נקודות מבט אחרות . ביישוב שררה תמימות דעים באשר לתמיכה בחרם הבין - לאומי על המשחקים, ובעיקר נגד השתתפות של ספורטאים יהודים בהם . הלך הרוחות הושפע במידה רבה מהעמדות התקיפות של מנהיגי הספורט בארץ וממאמרי הדעה שהתפרסמו בעיתונות . האתוס 'כל ישראל ערבים זה לזה', שהשתלט על השיח הציבורי בסוגיית החרם, לא הותיר מקום לדעות שונות ולנימוקים בעד ההשתתפות במשחקים, ואלה לא נשמעו . הדיכוטומיה החדה ביחס לספורטאים שהחרימו את המשחקים לעומת אלה שהשתתפו בהם הגדירה את 'נאמני' העם היהודי ואת ה'בוגדים' בו, ולפיכך את הראויים לשבח ואת הנדונים לגינוי . הדיון הציבורי שהתקיים בנושא זה בארצות הברית, מובילת תנועת החרם הבין - לאומי על המשחקים, נשא אופי פלורליסטי יותר . המצדדים בהשתתפות, ובהם גם יהודים, העלו נימוקים משכנעים לא פחות משל המצדדים בחרם . הנימוק המרכזי של המצדדים בהשתתפות במשחקים היה שהספורט משכין שלום בין אומות ומגשר ביניהן, ולכן עליו להישא...  To the book