"זוהי בגידה, וגורלם בשורותינו נחרץ"

86 | ״לא ספורט לשם ספורט" - גיבורי ספורט בתקופת היישוב | אודי כרמי או הוועד האולימפי האוסטרי . אתגר הנאמנות הכפולה ניצב בפני יהודים רבים לאורך ההיסטוריה, והתלבטותם בנושא זה נידונה במחקרים רבים ( דון יחיא, 2015 ; מורגנשטרן, תשס"ז ) . כדי לא לחרוג מהדיון שלפנינו נבחן כיצד העמיד אתגר זה בפני הספורטאים שתי חלופות ומחיר כבד בצידן . ציות להחלטת האגודה, כלומר החרמת המשחקים, היה כרוך בענישה של רשויות הספורט האוסטריות . השתתפות במשחקים, כלומר הפרה של הוראת האגודה, הייתה כרוכה בהרחקה מכל פעילות במכבי ובנידוי חברתי של הקהילה היהודית . יהודית דויטש ושתי חברותיה בחרו באפשרות הראשונה . לעומתן, ארבעת הספורטאים האחרים בחרו להשתתף במשחקים . מרגע שנודע בארץ על החלטתם של הארבעה פתחה העיתונות במסע גינוי חריף . במאמרי דעה שהתפרסמו חדשות לבקרים קראו ראשי מכבי להוקיע את הבוגדים ולהוציא אותם משורות הארגון . זליג רוסצקי, מראשי מכבי, קרא להעמיד לדין את ארבעת חברי 'הכח' באשמת בגידה, לא פחות : ארבעת החברים של 'הכח' הוינאי – פינקוס, קינג, ניימאן וגוט – עשו מעשה שפלות בהסכימם לנסוע לאולימפיאדה הנאצית בתור נציגי אוס...  To the book