|
|
201׀ מייקל בנסון לריקודים . הם קראו לקוגלין "כומר הרדיו" . היה לו קול קטיפתי רך, ואת דיבורי השנאה שלו עטף בשמיכת ביטחון חמימה של טון נינוח . הוא הרכיב משקפיים עגולים קטנים, וכשחייך הקרין חביבות רדודה, שהתפוגגה ברגע שהסתכלתם בעיניו . האיש היה משוגע . האב קוגלין נולד בקנדה ב- 1891 , ולמד בסמינר קתולי בטורונטו . הוא היה תלמיד מצטיין . לאחר שהוסמך לכמורה עסק כמה שנים בהוראה, עד שעקר לארצות הברית והשתקע בדטרויט . הפלירט הראשון שלו עם העין הציבורית התרחש ב- 1926 , כשהיה בן 35 . הוא נשלח לקהילה קתולית חדשה בפרוור של דטרויט, שהיה בה רק קומץ קטן של קתולים אבל קבוצה פעילה של קו קלוקס קלאן . כדי שאלה לא יהרסו את הכנסייה שלו, "הפרח הקטן", גייס קוגלין כוכבי ספורט, ובכללם בּייבּרוֹת, להופיע בכנסייה . בספטמבר 1926 , בתגובה לאיומים מצד הקו-קלקס-קלאן, ביקש קוגלין מתחנת רדיו בדטרויט לקבל זמן שידור חינם, כדי "להעלות את המודעות לכנסייה שלו" . התחנה הסכימה, וקוגלין והרדיו התגלו כזיווג מושלם . קול הבריטון שלו, נוסף להגייה המושלמת, היו ערבים לאוזן — כל עוד לא שמתם לב למה שהוא אמר . הסימן הראשון לכך שקוגלין ה...
To the book |
|
|