401׀ קתי מילקמן סוג שהוא ( כגון חיסוני שפעת ) , גם כשאלה ניתנים בחינם . דפוס ההתנהגות הזה תסכל אותו, ונראה לו כמו משהו שבהחלט אפשר לתקן, ולכן הוא היה שותף בהקמת אֶביב וביקש לשנות את המצב . אֶביב עבדה מאז ומתמיד עם חברות שיאפשרו לה להסביר טוב יותר לעובדיהן מתי ואיך עליהם לנצל הטבות בריאות שרבים מדי מהם כלל לא נוגעים בהן . בשיא התפרצותה של שפעת החזירים נראתה משימתו של פרשנט חשובה עוד יותר מבדרך כלל . אבל לאֶביב היתה בעיה : בעבר, גם כשלקוחותיה של חברת אביב הציעו לעובדיהן לקבל חיסוני שפעת בחינם במקום העבודה, ואפילו כשאֶביב שלחה לעובדים תזכורות אישיות על מועד ומיקום קבלת החיסונים, רק 4 ב- 2009 , מגפת שפעת כ- 30 אחוז מהם השלימו את התהליך . החזירים אמנם הניעה רבים יותר לומר שהם מתכוונים לקבל חיסון נגד שפעת, אבל פרשנט פקפק בכך . פעמים רבות מדי הוא ראה אנשים מבטיחים לעשות חיסון ולא מגיעים . כשפגשתי אותו בנאשוויל, הוא אמר לי שהוא אובד עצות — אין לו מושג מה עוד אפשר לעשות . איך החברה יכולה לשפר את המצב ? הבעיה של פרשנט דווקא נשמעה לי מוכרת מאוד . בזמן שחיכיתי לטיסה חזרה הביתה, בנמל התעופה שבנאשוו...
To the book