|
|
חושך 85 שורר במשך חמש-עשרה שעות ביממה . רציתי לנסות לישון לילה אחד לבדי ביער . זה לא כבר עברתי מסוולברד לאוסלו, עיר שבה אין הרבה הרים, אבל שפע של עצים ביער הגדול שבפאתיה . הרבה אשוחיות, הרבה אורנים . בעיקר אורנים, בעצם . אורן הוא העץ האהוב עליי, ורציתי להתחבר למין יער גדול ועבות כמו היערות שבמזרח נורווגיה . חשבתי שאני מוכרחה לאזור אומץ ולנסות . ביקשתי גם את עצתו של חבר : "החושך מגן עלייך," אמר . "מה הסבירות שתיתקלי במישהו כך סתם באמצע הלילה ? " הוסיף . מורה של חברתי אמר פעם משהו דומה : "החושך הוא לא אויב . הוא חבר שאת יכולה להסתתר בו . " ידיד אחר גר תקופה ממושכת לבדו ביער . כשישב בבקתת העץ עם רדת הערב ונתקף פחד, חזר ואמר לעצמו, פעם אחר פעם : "אני המוזר פה . אני המוזר פה . אם מישהו יבוא, הוא זה שאמור לפחד ממני . " אני מנסה לאמץ את החשיבה שלו . חשבתי כמוהו באותו לילה ביער, ואני חושבת כמוהו עכשיו . בָּערב שבתום היום השני בהרים . אני המוזרה פה . אם מישהו יבוא עכשיו, הוא בא מפני שהוא זקוק למחסה או לעזרה . סיגרי סנדברג 86 אלא אם כן הנווד הוא זה שיבוא . מה אם רוחו משוטטת בהרים, אם משהו ממנו מ...
To the book |
|
|