|
|
באתי ללא תכנית קונקרטית . עוד מעט אצטרך להיות חברותית לאנשים טובים, חושבים, מעמיקים, רוחניים . אבל אני באתי כדי להיות לבד . אין אף אחד בקצה הדרך, ויש כולם . ואין . . . ממש אין . יש פעימת כאב, וחודי השבירה של הלב האוהב שורטים בנפשי וברוחי . לא שמרתי על עצמי מפגע ומעצב ומאבל . שירים יצאו מכך, ויצירתיות ותרומה לחברה . אם הייתי "סתם" מגדלת משפחה או "סתם פסיכולוגית", איפה הייתי היום ? בזכות החסר נכנסה כל הפעילות החברתית תרבותית ונכנסה השירה . ועכשיו מה ? נגמר ? בביתי במדבר לְפֶתַע הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת הַמֻּחְלָט הִתְקָרֵב מַעֲדַנּוֹת, שָׁמַיִם מְעֻרְפָּלִים הִתְעַנְּגוּ עַל הַסֶּלַע, טַפְטָפוֹת עָנְדוּ בָּרְחָשִׁים כְּשַׁרְשֶׁרֶת, מֵעֲנִיקוֹת דְּמָעוֹת לַטַּוָּס הַמְּצַוֵּחַ . הַסּוּדָנִים שִׂחֲקוּ כַּדּוּרֶגֶל, רַעַשׁ אָדָם הָמָה, וּבַתָּוֶךְ רַחֲשֵׁי רוּחַ בָּעֵצִים . שָׁם הָיִיתִי קוֹטֶפֶת אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲבָנִים צְבוּרוֹת בְּמַפְתִּיעַ, חוֹמֶסֶת אַחַת חַדַּת זָוִית, מְעַרְסֶלֶת בֵּין כַּפּוֹת יָדַי מְשֻׁלְּשֵׁי טֶבַע, עוֹקֶבֶת בְּאֶצְבַּע אַחַר מִרְקְמֵי מִשְּׁטָחִים וּמְרַצֶּדֶת אֵשׁ א...
To the book |
|
|