22 הכתיבה כ'אירוע גוף'

חוויה של מנוחת הנפש הבודדת שאינה חפה ממועקות וניכור אבל גם לא משמחה צרופה . פרויד במאמרו "רשימה על דפדפת הפלא", מתייחס לכתיבה המתרחשת בנפש כרישום, הטבעה, מחיקה, הופעה מחדש וחוזר חלילה . כתיבה זו יוצרת גוף שכולל את הסימפטומים שמורכבים ממילים שלא ניתן לבטא או לזכור, וגם את גבולות המרחב שגוף זה ממוקם בו : וכשאין אני נותן אמון בזיכרוני [ . . . ] הרי יש בידי להשלים את תפקודו ולאבטח אותו, על ידי שאני רושם לי רשימות בכתב [ . . . ] לוח הכתיבה או גיליון הנייר כאילו נעשה אותה שעה חלק מוגשם של מנגנון הזכירה, שבדרך כלל אני נושאו בקרבי בסמוי מן העין [ . . . ] לא ייתכנו גם כושר קליטה בלתי מוגבל וגם קיומם של עקבות קבע [ . . . ] מנגנוננו הנפשי מסוגל לעשות דווקא מה שהללו אינם מסוגלים לעשות . הוא בעל כושר קליטה בלתי מוגבל לתפיסות חדשות לבקרים ובכל זאת הוא יוצר מהן עקבות זיכרון של קבע . 118 הטבע עצמו אולי אינו משתנה ואינו מושפע מהכתיבה של האדם, אלא שעבור האדם הכותב והחווה כמו נפרש סביבו דוק ערפילי המרכך את אדישותו של הטבע . כלומר, זהו סימפטום שנכתב על פני נייר העולם בדומה לחלום כפי שפרויד מתארו, ככתב תמו...  To the book