|
|
"לבזבז", ולא להיכנע למחשבות טורפות . ללא הסלולרי שלי אני כמו עירומה . חשופה . פתוחה לכל רוח מבלי לשכל רגליים וזרועות . כמו אנה אוֹ של פרויד, כמו או ב סיפורה של או , שכל כך קשה לעמוד מול כניעותה ההחלטית, המוחלטת, מול גופה הפעור המוכן לחדירה פולשנית דרך כל חור אפשרי או בלתי אפשרי : אך עם מילת הציווי הראשונה, או האות הראשון, תחדלי ממעשייך לשם תכליתך האמיתית היחידה, שהיא ההתמסרות . ידייך אינן שלך, גם לא שדייך, ובעיקר אף לא אחד מנקבי גופך, שמותר לנו לחטט בהם ולחדור לתוכם כאוות נפשנו . כאות לכך, וכדי שתהיי מודעת בקביעות, לפחות במידת האפשר, לאובדן זכותך למנוע את עצמך, בנוכחותנו לעולם לא תסגרי לגמרי את שפתייך, לא תשכלי את רגלייך ולא תצמידי את ברכייך [ . . . ] מה שיציין עבורך ועבורנו שפיך, ערוותך ואחורייך פתוחים בפנינו . 74 נווה צדק . רסס מי הים בגבי . טיול של תיירת בתל אביב . נחלת בנימין . רחוב ביאליק . בית ביאליק . מוזיאוני ומת . ואחר כך בדרך יונה הנביא אל הים . ברחוב הס חיפשתי שרידי ילדות . רחוב הס הוא סן ז'רמן שלי . שם היה ביתה של ציונה המטפלת, ובעלה הלא יוצלח, והבן החתיך, הבטלן, אהבתי הילד...
To the book |
|
|