|
|
בזוהר מיוחד מעל לים . חושבת מחשבות יותר ויותר נקיות . חושבת מילים כמו ציפור, תנועה . מנסה להתחיל לנסח משהו מהתנועה, מהנשימה החיונית שעוברת כחוט השני גם במבוכי הפסיכואנליזה . החסידות ( כמושג, לא כתנועה ) הנה אתיקה המורה כיצד לפעול בעולם שבו אלוהים הוא הסיבה הראשונה והאחרונה . מה שמוצע לאדם הדתי הוא לחפש ולאמת את כוונותיו, כלומר להתאים את האמת שלו לאמת של אלוהים . האנליזה, לעומת זאת, היא הצעה לבדוק אמת זו בעולם שבו במקרה הטוב אלוהים הוא לא‑מודע, הצעה להעמיד את המציאות בסימן שאלה באמצעות מפגש עם הממשי . 65 ערב, אכולה, מעוסה ומשומנת ושומעת רביעיית מיתרים . חסרה את החרדה הקיומית הדרושה לכתיבה . האם נדם מעיין רעיונותיי ? האם זה אפשרי ? קוראת שוב בשירתו של פאול צלאן . קוראת על 66 האם חל איזה שינוי "לטובה" שמונע חלל ומרחב של ז'ורז' פרק . ממני את פריצת המילים הברוכה ? שתי הרמות של הווייתנו, אינסטינקט ודחף, נעות במהותן בשתי דרכים שונות : הרמה האינסטינקטואלית הנעה בקצבים האורגניים של שינה וערנות, רעב ושובע, מגיעה לעתים למנוחה . ואילו הדחף הוא כמו האי‑מנוחה עצמו, נראה כלא קבוע ולא מאופיין - מרכיבי...
To the book |
|
|