|
|
בדרכי פוגשת נוריות אדומות ואירוסים ואפילו חמציץ אחד, פרת משה רבנו, סירה קוצנית ופטל משתולל . הצבר כפוף כמו איש זקן כרסתן ומעוות . טועמת משמיר הבר . ריחות שמש ושמיים כחולים . "השמיים ושמי השמיים והמים שמעל לשמיים" ( על פי תהילים קמ"ח ד' ) . צב ! הנה צב מטייל בנחת . אולי במרוץ עם הארנבת . הריחות והצעידה הרכה, החום והנצרים היבשים, הכול יוצר תחושה ארוטית חזקה בגופי . משהו קצת שיכור מתנגן בי . פרויד מייחס חשיבות רבה ליחס שבין הפנטזיה והזמן . כל פנטזיה מסומנת בעת ובעונה אחת בסימן של שלושה זמנים . על מנת שתתרחש פנטזיה יש צורך ברישום אקטואלי, בסיבה מן ההווה, העשויה לעורר את אחת המשאלות הבסיסיות של האדם ; סיבה זו מתקשרת לזיכרון חוויה קודמת, על פי רוב מימי הילדות, שבה הגיעה המשאלה לסיפוקה, וכך נוצר מצב שיש בו השלכה לעתיד, מצב המופיע כהגשמת המשאלה . זהו החלום בהקיץ או הפנטזיה אשר אפשר לזהות בה את עקבות מוצאה מהסיבה ומהזיכרון . 16 אחר הצהריים . יושבת על הגדר . שותה קפה . יאגו, הכלב השחור, שוכב לרגלי . השמש נוטה, התרנגול קורא . הבית השקט הזה עומד כל ימיו בחדריו הריקים ללא נוכחות שתסתכל בו ותשתמש בו...
To the book |
|
|