|
|
המשורר חש תחושת רווחה פיזית ורגשית, לאחר שקרא את הודעת הטקסט החם שקיבל מהאישה שמנגנת בעוגב . התחושה מומחשת בדימוי התרחבות חלל הלב המצומצם לחלל גדול של כנסייה נוצרית המשמשת מושב לבישוף ( "וְהֶחָלָל הַמְצֻמְצָם מִתְרַחֵב כְּמוֹ קָתֶדְרָלָה" ) . אל תוך מקום מפואר בעל המשמעות התיאולוגית העמוקה, "מכניס" הדובר בשיר את מי ששלחה לו את ההודעה, באמצעות נגינתה בעוגב, כשהיא נמצאת במקום אחר ( "בָּעֶרֶב אַתְּיוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מֵעוֹר וּמְנַגֶּנֶת בְּעוּגָב" ) , וכך השניים הופכים צמד במפגש הנושא אופי מדומיין ורוחני . הופעתו המפתיעה של המשורר בשורה האחרונה בשיר כ"נְסִיךְ הָעֲגָבִים" מקנה באופן לא צפוי אופי הומוריסטי לזיקה שבינו לבין האישה, ולבין באך, מחבר היצירה המוזיקלית שהיא מנגנת . בשיר "לב" ( שם, עמ' 38 ) , הכואב את פירוק המשפחה, את הילדות המוחמצת ואת האב הנעדר, מדובר על מסוגלותה של מילת קירבה, שנחסכה מהמשורר בילדותו, לנחמו : לב רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַהַרְדָּמָה עָצְמָה אֶת עֵינַי הִגִּיעָה בַּנַּיָּד מִלַּת קִרְבָה וְהִיא הָיְתָה רַכָּה וְהִיא הָיְתָה בְּרָכָה כְּמוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּמִשְׁפּ...
To the book |
|
|