החדר

חדר 1 הָאוֹר הַחוֹדֵר מִבַּעַד לַחַלּוֹן מְשַׂרְטֵט אֶת צוּרוֹת הַוִּילוֹן בַּקִּירוֹת, זוּג צָעִיר לָפוּת בְּחִבּוּק מֻקָּף פַּאנִים מְחַלְּלִים, חַיּוֹת קְסוּמוֹת וּצְמָחִים . צְלָלִים מְאֻשְּׁרִים שֶׁהַנְּהָרָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתָם מַבְלִיטָה אֶת תְּוֵיהֶם . קָרוֹב אֲלֵיהֶם, עַל הַשֻּׁלְחָן וְהָרִצְפָּה פְּזוּרִים הַחֲפָצִים הַפְּשׁוּטִים, אֵלֶּה שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בַּמַּסָּעוֹת הַיּוֹמְיוֹם בְּלִי שֶׁיְּנַסּוּ לִפְלֹשׁ לִתְחוּמִים אֲחֵרִים וּמִבְּלִי שֶׁהַדָּבָר יִגְרַע מֵחֲשִׁיבוּתָם . האור בחוץ מאיר את פנים החדר ומשרה בו קסם ויופי . קרני האור משרטטות את מִתְאַר הווילון וכך, בכוחן של האהבה והאינטימיות, נדמה החלל למרחב מיתי, גן‑‑עדני וטרום תרבותי . היצורים מהמיתולוגיה היוונית מבטאים את התחושה השמיימית המהדהדת בשיר כסימפטום של רגש האהבה . לעומת זאת, בבית השני מצוינת רשימה של אובייקטים ארציים המצויים בחדר . המעבר מעולם מיתולוגי למרחב היומיומי של החדר מתברר כמַעבר המסמן את התפקיד הטריוויאלי שהחפצים בחדר ממלאים ברגעי אהבה . אחריו מופיע השיר "חדר 2" ( עמ' 29 ) שבו מתכווץ החדר לכדי אגרוף,...  To the book