|
|
המגמות המרכזיות שהובילו לצמיחתן של ההכשרות האלטרנטיביות החל משנות השמונים של המאה ה‑‑ 20 אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת שהתרחשו בהכשרות המורים בארץ ובעולם . אחת המגמות הבולטות היא שגשוג של הכשרות מורים ייחודיות, אלטרנטיביות . פריחת תוכניות אלו בקצב כה מהיר התרחשה במרבית מדינות העולם, מפותחות ומתפתחות כאחת, כגון אוגנדה, אוסטרליה, ארה"ב, ארגנטינה, בולגריה, דנמרק, הודו, יפן, לבנון, סין, פורטוגל, צ'ילה, קניה ועוד רבות אחרות, וכמובן גם בישראל . צמיחתן של הכשרות אלה היא תוצאה של ביקורת מתמשכת על טיב הכשרת המורים ועל אורכה, על הניתוק בין הנלמד לבין המציאות בכיתה ובין הרכב כוח ההוראה לבין מגוון התלמידים ( Whitford et al . , 2018 ) , על אי‑‑הנחת מרמת המורים והרצון למשוך למקצוע ההוראה מועמדים איכותיים ( , . Boyd et al . , 2007 ; Johnson et al Shuls and Trivitt , 2015 ; 2005 ) , ועל נשירה גבוהה מהמקצוע . אך המניע העיקרי לפריחתן של התוכניות החלופיות להכשרת מורים נבע מהמצוקה והמחסור החמור במורים ( ; 2016 , Aragon Dee and Goldhaber , 2017 ) . בבסיס הסיבות הללו הסתתר גם חוסר שביעות רצון כללי מהביצועים ...
To the book |
|
|