א. ריאליזם עדתי

40 מייסון ארשיד שחאדה מדע המדינה ותורת היחסים הבין-לאומיים מתייחסים אל הריאליזם כאל מה שעומד בראש השיקולים המשפיעים על קבלת החלטות פוליטיות . הריאליזם הקלאסי מתעלם משיקולי מוסר או אתיקה, ומתבסס על הרעיון שטבען של מדינות דומה לטבעו של האדם : אנוכי ואינטרסנטי, ושואף למִקסוּם עוצמה ולהגנה עצמית . תיאוריה זו מיוחסת למדינות, אך אפשר להחיל אותה גם על קבוצות ועל ישויות פוליטיות . בבסיסה עומדת התיאוריה הפרוידיאנית, שקובעת שהצורך הבסיסי של האדם לכוח נובע בעיקר מהאינסטינקט המולד לשמור על העצמי האישי שלו . מניעים אותו שיקולים רציונליים שאינם בהכרח נובעים מעקרונות מוסריים או מאידיאלים ( ; 2013 , Brown , 2009 ; Hall , 2013 ; Maloy Rawls , 1996 ; Rossi & Sleat , 2014 ; Williams , 2005 ) . ההוגים ששיטתם מבוססת על הריאליזם מלמדים שהשגת עוצמה היא המדד העיקרי בפוליטיקה, ושבני האדם, האנוכיים מטבעם, פועלים באופן מתמיד לקידום האינטרסים שלהם בלבד . בהתאם לכך, המערכת הבין-לאומית והפוליטית המנוהלת בידי האדם האינטרסנטי החותר לעוצמה היא מערכת תחרותית, שבה המדינות והקבוצות מתנהלות באופן שמוביל אותן לקדם את מטרות...  To the book