תגובה לדברי ברוך כנרי

נטייתו החזקה למשוך בעט סופרים, פוריותו הספרותית ) וממילא התיעוד שבא לנו בזכותה ( די בהם כדי לחולל בחוקר קירבה אינטימית יותר אל האיש, והעיקר, אתגר שאפשר אולי להכירו הכרה אינטימית יותר . יש מן הצדק בטענה שלרעיון המושבה השומרית של יערי הוקדש חלק חשוב של המחקר . עניין זה הודגש לא משום שהרעיון התקבל על דעת השומרים, וצוין במחקר שהרעיון לא זכה לתשומת לב בעת שפורסם . במאמרו 'אנחנו ופלשתינה' וגם לאחר מכן, לא אוזכר הרעיון מתוך התפעלות . תשומת ­הלב הופנתה אליו כיוון שאפשר למצוא ברעיון מפתח לתפיסת דפוסי גישתו הבסיסית של יערי בשלב הזה, ולכשלונו בדיעבד . היבט אחר בקונצפציה של יערי נתגלה כתואם את האפשרויות הלוגיסטיות, האובייקטיביות של ההיאחזות בארץ . אם נשקול את נתוני הימים ההם, לא יכלה להיות תקומה להיאחזות אחת מקובצת של ציבור עולים גדול מאורגן . לחברותת העלייה הגדולה < כ­ 140 איש ( של השומרים עולי יולי ,1920 לא היה כל סיכוי להכות שורש במקום אחד והיא נידונה לתהליכים מייסרים של פיצול ומבוכה . החבורה נאלצה להתפצל לשלוש קבוצות וגם לדחוק מקירבה אנשים בודדים . היה זה למעשה ראשיתו של השבר . בקבוצה שהלכה לב...  To the book