דילמות של נאמנות במחקר הקיבוץ

2 . מבוכה ביחס לתפקידו כ"מייצג" את אשר קורה ) "אני ? אני לא יודע מה אחרים חושבים ! "; "אולי כדאי שתשאלו גם אחרים שחושבים אחרת ממני ? " ( . 3 . קושי "לחשוף את הדברים", למרות הרצון להשתתף במחקר ) "באמת מעניין ! אבל מה, אני אהיה 'שפיוך ] מרגל [ שיושב בישיבות ? " ( . 4 . חשש מיחס הממסד לחבר ש"הולך להכניס את האף בעניינם", בעיקר מצד רבים שהיו בתפקיד מרכזי בשנים קודמות, אך מנותקים מהפעילות הציבורית בזמן השיחה ) "למה שלא ידווח המזכיר, הרי הוא הכי יודע את המתרחש ? ", או : "איני מוכן לקבל תפקיד שהציעו לי בקיבוץ ואקבל דווקא לדווח החוצה ? " ( . הנימוק של "היעדר פנאי" הוכח כסתמי . אצל אלה שטענו כך אך לבסוף התרצו, מצאנו לרוב, שלמרות העומס שעליהם הם הקדישו זמן רב מאוד לשיחות איתנו, הרבה יותר מן הזמן הנחוץ לדיווח בכתב . לכן עלינו לנתח את התנהגותם כמושפעת מהסיבות האחרות . תשובות המתלבטים האירו בעצם את הגבול שהם חששו לעבור, או בניסוח אחר : את הקושי לחבר בין קודים סותרים של מחויבות . מצאנו מידות שונות של מחויבות כזאת, מידה המושפעת מהתפקיד שמילא הנאמן ומאורך הזמן שעבר מאז מילא תפקיד מרכזי . מרכזיות התפקיד...  To the book