'אינדיווידואליזם' ו'קולקטיביזם' במשנתו של פרנץ אופנהיימר

מפלגות, מדינות וכיו"ב ( על הפרט . רק מכוחו של יתרון זה מובטחות זכויותיו של הפרט ומתאפשר תוקפן . אפלטון, היגל ואחרים היינו לעסוק בזה . תיאוריות אוטופיות שונות וניסיונות להגשמתן ייחסו חשיבות כוללת לדילמה : קולקטיביזם מול אינדיווידואליזם . היו גם הוגים, שבתיאורם את "חברת העתיד הראויה" לא ראו בה דילמה דיכוטומית . כך ק' מארקס במאניפסט הקומוניסטי שלו ) בשיתוף עם פ' אנגלם > : במקום החברה הבורגנית הישנה על מעמדותיה וניגודי מעמדותיה באה ההתאגדות, שבה ההתפתחות החופשית של כל יחיד הוא התנאי להתפתחות החופשית של הכלל,01 ואילו באקונין, האנארכיסט הנודע, היה מן הראשונים שטען בעקביות שהקולקטיב הוא הראשוני; לזכותו ייאמר שהוא תפס את האנארכיזם הקולקטיביסטי כסדר נטול שלטון, כמנהל עצמי מגובש, שבו מוצאת חירות הפרט את מקומה הנאות . קרופוטקין, אשר הניח כעיקרון מנחה את העזרה ההדדית ) בניגוד לאינדיווידואליזם האגואיסטי המביא ל'מלחמת הכל בכל' > ראה את הסולידריות בקולקטיב כמבטיחה את מרב החירות האינדיווידואלית . 11 סולידריות וחירות בחיים החברתיים­ הכלכליים כרוכים בצדק חברתי ושוויון בחלוקה וברווחה . גם האנארכיםטים האי...  To the book