בני מוריס במבחן כתביו

חומרת הדין" ) 6 > . לעומת זאת במאמר ב"תיקון" כותב מורים : "Israeli historians called the affair a "rebelion" in order to justify the subsequent slaughter"7 אי אפשר להתחמק מהתחושה שמורים מנסה להרשים את קוראיו בארה"ב בביטויים חריפים, שמידת חריפותם משתנה בהתאם לקהל שאליו הוא כותב . ההאשמה שהוא מאשים את ההיסטוריונים "הישנים" בהצדקת הטבח באה להבליט את מידת האובייקטיביות שלו בהצגת העובדות . מוריס מגדיל לעשות בהתייחסו לתפקידו של בן גוריון בגירוש ערביי רמלה­לוד . בנושא זה מביא מוריס עובדות ממקורות אחדים, אך נותן להם פירוש שלו וכאן המקום לבחון עד כמה הפירוש הזה הוא אובייקטיבי ומאוזן . באותן שעות, שבהן התרחשו מאורעות הדמים בלוד, ביקר בן גוריון במפקדת מבצע "דני" באזור 8 . נלוו אליו ישראל גלילי והאלופים ידין ואיילון . התקיים דיון בשאלת גורלם של ערביי רמלה­לוד ביחד עם אלון מפקד המבצע ויצחק רבין קצין המבצעים . אלון העלה את השאלה ובן גוריון לא הגיב מפורשות . כאשר פרשו אלון, רבין ובן גוריון מהחבורה עלתה השאלה שוב . מוריס מתאר את השיחה הזו, בהסתמכו על מקורות שונים, בצורה שונה בטקסט העברי ובטקסט האנגלי ...  To the book