גורלם המר של חלוצים

בפעם הראשונה נעקר הישוב במהירות ותוך שפיכת דמים איומה, ואילו העזיבה השנייה השתרעה על פני תקופה ארוכה, וגם היא היתה מלווה באלימות קשה . ההתיישבות הרוסית הראשונה ­ התיישבות הקוזקים חבל הארץ שעתיד היה להיות האזור האוטונומי היהודי, התגלה בסוף המחצית הראשונה של המאה השבע­עשרה . לפני כן היה בשליטת הסינים, שלא הצליחו לתקוע בו יתד של התיישבות קבע . באזור זה מצויים רכסי הרים לא גבוהים, אך קשים למעבר . יש בו מישורים ביצתיים והוא סובל משטפונות קיץ קשים ומסוכנים; יש בו יערות­עד משופעים בחרקים עוקצניים ונחשים ארסיים ומשוטטות בהם חיות טרף . כל אלה הפחידו את האנשים ומנעו התיישבות קבע . התושבים היחידים באזור היו אנשי קבוצות שודדים, שמצאו באזור זה מקלט, מרדיפת השלטונות של האיזורים המיושבים הסמוכים . ואכן, רק הרפתקנים רוסים וסינים, בודדים או בקבוצות קטנות, העזו להישאר במקום זמן מה, כדי לחפש זהב, לצוד חיות שונות ולסחור עם אוכלוסיית קבע דלילה ביותר של ילידים . גם אנשים אלה לא החזיקו מעמד במקום זמן רב, ומי שלא מתו או נהרגו מיהרו לצאת מן האזור, לאחר הצלחה כלשהי, קצרה . לעומת זאת, המאמץ הרוסי ליישב את האזור ...  To the book