דרכה של גורדוניה באמריקה לאיחוד עם "הבונים"

וספוגי תרבות עברית, שבחלקם נעשו בעצמם מורים בבתי הספר עבריים וכך יכלו להוביל את התנועה קדימה . מבולטימור עבר י' לוין לפילדלפיה והקים בה קבוצה של גורדוניה, וב­ ,1929 כאשר עבר לגור בדאלאס, הוא הקים בהצלחה 'מחנה' < = סניף > של התנועה גם שם . בוועידה הראשונה, ב­ ,1930 נמסר על כעשרים קבוצות בתנועה ברחבי ארצות הברית וקנדה . ב­ ,1933 הנחשבת לשנה שבה הגיעה התנועה לשיא התפתחותה, מנתה גורדוניה 580 חברים ופעלה באחד­ עשר מרכזים, כאשר המושרשים והיציבים בהם היו בפילדלפיה, בולטימור, טורונטו, קמדן בניו ג'רסי ודאלאם . 1 כאמור, היו אלה תנאי פתיחה טובים . אבל חברי גורדוניה, ועוד יותר המרכז של תנועתם בארץ, לא ידעו לנצלם . להיפך, הם בזבזו אותם . באוקטובר ,1932 בעקבות הקמת מפלגת פועלי ארץ­ישראל ) 1930 ( , התאחדו שתי המפלגות פועלי­ציון וצעירי­ציון באמריקה . מנהיגי גורדוניה, שבחלקם היו מסוכסכים עם צעירי­ציון, סירבו להסתפח למפלגה המאוחדת והכריזו על קיומה העצמאי של תנועתם . המרכז נקבע בבולטימור, שם נהנה הארגון מעזרת ידידים בקהילה המקומית, שבין הבולטים בהם היו ל' םמואלס יו"ר "הדסה", ה' זיידל, שהיה איש מרכזי בפוע...  To the book