דגניה והתנועה הקיבוצית: עשר השנים הראשונות

14 יחזקאל דר דגניה לא המציאה את השיתוף הצרכני, גם לא את השיתוף בענודה, ואף לא את המשק הקואופרטיבי, בוודאי לא את רעיון השוויון; סגוליותה מתמצית בכך שרכיבים, שהיו קיימים במבודד במקומות אחרים, בקבוצות אחרות, קבוצות ארעיות, התחברו במחיצתה, האנושית והאקולוגית, למקשה אחת, המתקיימת לאורר­זמן . במרכזה של מקשה זו­ קומונה המקיימת משק עצמי, בעבודה עצמית . וחסד עשה הגורל לתנועה הקיבוצית שגרעינה האנושי של דגניה הייתה ­הקומונה החדרתית­ ושהאקולוגיה שלה הייתה נוף הקסמים של הירדן והכנרת . ועל עניין זה העמיד בבהירות ברל כצנלסון ב'מכתב לחברי בדגניה­ שכתב במחצית יובלה ) ואני מצטט בהשמטות רבות ( : * . . . וכמה פעמים שאלתי 1 עצמי : מדוע זכייתם אתם למה שלא זכו אחרים, להיות המתחילים, וגם הממשיכים והמתמיריםז . . . רק מועטים שבמועטים היתה להם הזכות המיוחדת להמשיך ולהתמיד לא כארץ 0תם אלא כמפעל אחד ומסוים, לצרף קו לקו ומעשה למעשה, ולראות את מעשי ידיהם כמרוכז, כלי שיתנרף ויטושטש ויפוזר לצדדין . . . . נחתם את לבכם לא רק לעשות דברים אלא אף לקיים את העשוי, לעשות את הקבוצה לקבוצה של קיימא, ואת מקום ההתישכות למקום קבע ...  To the book