|
] 127 [ ה ב ו ב ה ה מ ש ר ב ט ת ( אם כי בלי להזיז את השפתיים ) על כמה היא והרוכשת או הרוכש שמשחקים איתה נהנים . מלבד עצם המחשבה על קיומה של סוזי והסקרנות שעוררה בי השאלה מדוע — ברגע האלקטרוני הזה — עדיין מעצבים מכונה כותבת בדמות אנוש כך שתכתוב בעט ולא במחשב, גינוניה של סוזי הם שריתקו אותי בתחילה . גופה היה רפוי מעט כדי שיהיה אפשר להושיב אותה אל שולחנה והיא תיראה כאילו היא מסתכלת על הדף באמת, ולכן היה צריך לחבר את גווה למשענת הכיסא . עורה היה בהיר, שערה בלונדיני ועיניה כחולות, וארשת פניה שידרה לי חרדה קלה . אבל מה שהטריד אותי בעיקר היה רפיון צווארה . ראשה של בת החמש השתלשל מעל הדפדפת בהכנעה לכל היותר — למעשה נראָה כאילו מפרקתה שבורה . בקיצור, “סוזי שרבוט", בהיותה גם “טכנולוגיה של כתיבה" וגם סימולקרה של הגוף הנחווה, יצקה בי שאלות וסיפקה לי חומר למחשבה על אודות היחסים בין הטכנולוגיה ובין הקיום הגופני במעשה הכתיבה . אחזור אל סוזי ואל הישגיה בהמשך הדברים, אך תחילה אני מבקשת לחקור את חומריותה של הכתיבה האנושית בחוויה הסובייקטיבית ובחוויה האובייקטיבית . בחקירה פנומנולוגית אפשר לומר על סוזי שה...
To the book
|

|
|