הזמיר של מלך סין

276 לכתוב ולהוציא לאור כריסטיאן אנדרסן על הזמיר של מלך סין . בילדותי חשבתי שמדובר בסיפור על מלך שיש לו ציפור, אבל כקוראת בוגרת אני רואה בו משל על דרכו של האמן ועל מערכת היחסים בין השראה למלאכה . מלך סין שמע על שירתה המופלאה של ציפור שמזמרת לדייג עני בחורשה על שפת הים, וביקש שיביאו אותה לארמונו . המלך אהב את שירת הזמיר אולם הייתה זו ציפור אפורה ונטולת זוהר, ואנשי החצר חשבו שהיא אינה נאה למלך רם ונישא . במקום הזמיר החי קיבל המלך זמיר זהב מכני, משובץ יהלומים . אמנם הוא חזר על שירו שוב ושוב בלי שיוכל לשנות אותו — אחרי הכול, זו הייתה מכונה — אבל למי אכפת ? המלך ואנשי חצרו העדיפו את הזמיר המכני היקר, והזמיר החי התעופף לו בשקט בחזרה לחורשה . עד שיום אחד התקלקל זמיר הזהב ולא היה אפשר לתקן אותו . כשהמלך חלה במחלה קשה הוא חש צורך נואש לשמוע את צלילי השירה המתוקים, אבל המכונה הייתה חסרת תועלת . למזלו, הזמיר האמיתי, ששמע על מצוקתו, התעופף ונחת על אדן חלונו, זימר באוזניו את שירו היפה והשיב למלך את בריאותו . המלך היה אסיר תודה . הוא התחרט עמוקות על שהעדיף את המכונה המפוארת על פני הציפור האפורה, החיה...  To the book