סָגָה משפחתית־היסטורית

172 לכתוב ולהוציא לאור של ירושלים הוא ספר רחב יריעה, שמתפרס על פני תקופות היסטוריות ומכיל דמויות וסיפורים רבים . כשנתתי לחברה לקרוא את כתב היד, היא אמרה לי שאני עושה טעות . שיש בספר יותר מדי דמויות, ואנשים לא יוכלו לעקוב אחריהן . לא הבנתי איך אפשר לצמצם . הרי זאת משפחה — שלושה דורות, אימא, אבא, דודות, דודים, אחים ואחיות . התלבטתי והחלטתי להשאיר את זה איך שנכון לי . למעט ההתלבטות הזאת לא היו לי שום קשיים בכתיבת הסגה . היא זרמה מתוכי בטבעיות . נבהלתי רק כשהבנתי שאני כותבת על תקופות שלא חייתי בהן . אמרתי לעצמי : את כותבת על תקופת הטורקים, על המנדט הבריטי, על המחתרות — יצאת מדעתך ? עם הקושי הזה התמודדתי בצורה מאוד מוזרה . זה היה כאילו מישהו יושב על הכתף שלי ולוחש לי, ואני כותבת . ממש הרגשתי וחוויתי את מה שתיארתי . אם כתבתי על שוק מחנה יהודה בשנות הארבעים, יכולתי להריח את גללי החמורים ואת התבלינים . יכולתי לשמוע את הגיבורות המבוגרות מדברות בספניולית מהולה בעברית שבורה . הרחתי את התבשילים בבית משפחת ארמוזה . שום דבר בספר לא היה מתוכנן מראש . הכול התפתח באופן ספונטני במהלך הכתיבה . הדבר היחיד...  To the book