למה אני כותב

26 לכתוב ולהוציא לאור סיפור בשם חמורים . זה סיפור על חייל אמריקאי שבורח מהמלחמה בווייטנאם לאוסטרייה, ששם מקור החום היחיד שלו הוא קבוצת חמורים שנמצאים ליד בית ההארחה שבו הוא גר, ומקבלים ממנו מדי פעם כיכר לחם . שלחתי בדואר לחברה שלי את הסיפור, והיא חזרה אליי . למעשה, אנחנו נשואים עד עצם היום הזה . כשכתבתי את חמורים הרגשתי שאני רוצה להיות סופר . הסיפור של גרוסמן הוא דוגמה מצוינת לכוחן של המילים לגעת . אבל לא לכל הכותבים יש מטרות דומות . באחד הקורסים שלי השתתפה אישה לא צעירה ממוצא פולני, שהגיעה תמיד לבושה בחליפות מעוצבות, שערה צבוע בקפידה, ידיה מטופחות ומקושטות בתכשיטי זהב . כששאלתי אותה למה היא כותבת, השיבה שהיא חייבת לספר לעולם על כלתה הצעירה ועל מעשיה הפסולים, הראויים לכל גנאי — בהם תבשילים שהוקדחו, איחורים לאירועים משפחתיים ובעיקר חוסר כבוד לחותנת שלה, שאותה היא מרחיקה מענייני המשפחה . הבטתי בתלמידה שלי בהתפעלות . נכון, לא הייתי רוצה שהיא תהיה החותנת שלי , אבל בעיניי הייתה לה מוטיבציה נפלאה לכתוב . היא הייתה ברורה עם עצמה, ידעה מה היא רוצה לומר, והיה לה דחף חזק וממוקד לומר את זה . שאלה...  To the book