פרק שלישי: "באיזו שפה נבחר?" — על הפרטות בקיבוץ השיתופי

144 אתגר השיתופיות "אין טעם להיות חברה שיתופית-מופרטת" אומר זאביק, על הקיבוץ להכריע בין שתי חלופות ברורות . ראייה דיכוטומית זו מאפיינת רבים מחברי הקיבוץ וכן רבים מחוקריו, והיא מתבטאת גם בסטטוס המשפטי המחייב את הקיבוץ להגדיר עצמו כ"קיבוץ שיתופי" או "מתחדש" . בגחלת התקבלה החלטה להמשיך להיות קיבוץ שיתופי . אולם, עצם הקמת צוות לבדיקה מחודשת של מבנה תקציב הקהילה מעידה על גודל השפעתם של הקולות המעוניינים בהפרטה . זאביק רואה בהחלטה על הפרטה חלקית החלקה לא מודעת במדרון אל עבר ה"קיבוץ מתחדש" . לדעתו החלקה זו תתברר כטעות היסטורית בלתי הפיכה והוא חושש שהיא נגרמת עקב חלחול שיח עסקי אל תוך השיח החברתי-קיבוצי . ההפרדה ההולכת וגוברת בין "משק" ל"קהילה" בקיבוצים נעשתה בראשיתה כדי למנוע משיקולים חברתיים להכתיב את ההתנהלות הכלכלית . כעת, אומר לנו זאביק, משתנה כיוון ההשפעה : החשיבה הכלכלית זוחלת אל תוך הקהילה ומתווה את התנהלותה . מדברים אלה עולה התופעה שהיא מרכזו של מאמר זה : קיומם של שני שיחים מוסריים-כלכליים המתחרים ביניהם במציאות הקיבוצית העכשווית . דרך ניתוח תהליך הפרטת שירותים ושינוי הרכב התקציבים הא...  To the book